שמי הלילה

החלל החיצון הקסים אותי מאז שאני זוכרת את עצמי. מה זה חלל חיצון? מה זאת אומרת חלל חיצון? הרי גם אנחנו ספינת חלל ענקית המשייטת בחלל החיצון. אנחנו שייכים לחלל החיצון כמו כל חומר אחר המשייט ב-חלל החיצון...

כשאני מרימה את ראשי לשמים, אני מרגישה בבית. אני מרגישה שייכת לחלל העצום הזה באותה המידה בה אני שייכת לגוף הזה שנקרא אליס. כשאני רואה את מיליארדי הכוכבים מעטרים את שמי הלילה גופי הופך קליל. מחשבתי ממריאה ומרחפת בין גרמי השמים האדירים לבין דמיונותי. אני מבלה לילות על לילות תחת שביל החלב, בשיבאנאנדי, בחוקוק, במדבר. אני רוצה לספר כאן קצת על קונסטלציות ועובדות (?) מדעיות שמושכות את ליבי ואת דעתי. המסופר כאן הוא מידע שרכשתי על פני שנים. הוא מובא בלשוני ומתוך ראשי...

כמובן, שהמסופר רלוונטי לחצי כדור הארץ הצפוני, ובפרט לישראל ולשיבאנאנדי (קו רוחב 32).

עובדות שזורקות אותי הרחק הרחק מכאן

  • כיוון שהכוכבים שבשמים נמצאים במרחק שנות אור מאיתנו, הרי שכשאנחנו מרימים ראשינו לשמים בלילה, מופע האורות הנגלה לעינינו הוא בעצם היסטוריה. הוא מיצג של אינסוף זמנים בעבר. אור מלפני שלוש מאות שנה (הפליאדות), אור מלפני חמש שנים (אלפא קנטאורי), אבל הכל היסטוריה. אין פרט אחד בשמים שאפשר לקרוא לו - 'עכשיו', מלבד אולי הירח שמחזיר אור שרחוק מאיתנו שמונה דקות. מקסים.

  • שמי הלילה המטריפים את חושינו, נמצאים מעל לראשינו גם ביום, רק שלא רואים את הכוכבים בשל אור השמש. כן, כן, זה ברור. אותי זה מדליק:-)

  • כל ירח מלא, אני יושבת על הר ליד חוקוק. כשהירח שוטף את פני ואת נפשי, אני תמיד נזכרת שזו בעצם אמבטיית שמש... הירח רק מחזיר אלי את אור השמש. רק...

  • זאת ועוד. הירח מסונכרן או גורם לגאות ולשפל של אוקיאנוסים גדולים. מבין כל המערכות אליהן הירח מסונכרן, הוא בוחר להסתנכרן עם הרחם של הנקבה של כל היונקים על פני כדור הארץ. לא עם הלבלב, לא עם הטחול. עם הרחם. בלבד...

  • פחות מחמישה אחוז מהיקום עשוי מחומר. מדענים היום לא יודעים (אסלי!) ממה מורכב שאר ה 95%!  קוראים לזה חומר שחור, חומר אפל אבל תכלס לא יודעים. יודעים מאפיינים של הדבר הזה (הם קוראים לזה matter שזה לא ריק ולא חומר אבל לא אומר דבר בנוגע ל-'מה זה כן...').  לא מדהים? אנחנו באמת לא יודעים מה יש שם בחוץ.

  • ובואו נדבר לרגע על החמישה אחוז. רוב החומר הוא מימן. משהו כמו 74%. אחריו יש הליום 24% וחמצן 1%.  כל שאר האלמנטים כמו פחמן, חנקן, זרחן וכו'... מהווים עשיריות, מאות ואלפיות האחוז ממה שקיים ביקום. גוף האדם עשוי 75% מחמצן ומימן, 20% פחמן וחנקן. כבר אפשר לראות, שאנחנו זן נדיר... ציפור משונה ביקום...
  • מממ... ואם נרצה לעוף עוד קצת... איך נוצרו האלמנטים הכבדים יותר מהם אנחנו עשויים... מגנזיום, זרחן, ברזל... הם לא מרחפים זמינים בחלל... הם נוצרו מהתנגשות בין כוכבים ומסיומי חיים של כוכבים. ההתנגשויות הללו יצרו את כוכבי הלכת וגם את כדור הארץ. ואנחנו? אנחנו הרי עשויים מכדור הארץ, מהאדמה. הגוף שלנו נוצר מהאוכל אותו אנו אוכלים שגדל באדמה. האדמה הזו היא... אבק של כוכבים. כלומר גם אנחנו, אבק של כוכבים. עכשיו אתם מוזמנים לאסוף את המולקולות חזרה ולשוב אל העולם הזה :-)

  • שמתן לב שהעולם כולו תומך בנו? שהעצים מייצרים חמצן עבורינו? שהאדמה מאכילה אותנו? שהפרחים מקשטים את עינינו, שהמים שוטפים אותנו בפנים ובחוץ? יכול להיות שכל התמיכה הזאת נעצרת בשמים? לא הגיוני. בטוח גם הכוכבים, והאבק הבין פלנטרי, והערפיליות, והחורים השחורים והחומר האפל... תומכים בנו. וכמו שהלב שלנו פועם אם אנחנו חושבים על זה או לא.. כך גם גרמי השמים ממלאים את ליבינו חלומות ותובנות אם אנחנו מרימים את הראש לשמים או לא.. קסם. 

כוכב הצפון

תארו לכם עולם בלי ג'י פי אס. בלי מצפן. בדואים במדבר בימים עברו. ימאים בים בימים עברו. צריכים לנווט מנקודה אחת לשניה. כדור הארץ סובב סביב צירו וכל השמים מסתובבים יחד איתו. בתוך כל הסחרור הזה, כוכב אחד נשאר במקומו, לא משנה מה השעה בלילה. כוכב הצפון. הוא איתן במקומו למשך כל הלילה בקיץ ובחורף ונעלם רק כשיש עננים או זיהום אור... ולמרות שכוכב הצפון אינו הצפון הגיאוגרפי המדוייק (הוא הצפון המגנטי של הכדור), הוא מדויק מספיק כדי להוות עוגן.

גם היום, אני אוהבת את כוכב הצפון אהבה עמוקה. אני נרדמת תחת שמי הכוכבים, מתעוררת, נרדמת שוב, מתעוררת... ובכל פעם כל הכוכבים הסתחררו סביב מקום שוכבי, מלבד כוכב הצפון. עומד איתן במקומו ונותן אשליית יציבות בתוך התעופה המסחררת שלנו סביב צירינו תוך כדי תעופה מוטרפת ב'חלל החיצון'...

כיוון שהכל זז, כל הזמן, הרי שכוכב הצפון גם מתחלף כל כמה שנים (לא זוכרת אם זה אלפים או עשרות אלפי שנים). כרגע, כוכב הצפון הוא כוכב הנקרא polaris. לפניו היה כוכב אחר בשם thuban כוכב הצפון. היום, כשמסתכלים על thuban הוא מסתחרר ככל שאר הכוכבים... רק מראה עד כמה הכל יציב שם למעלה, וכאן :-)

כוכב הצפון, אליס מילר, shantimayi
 

צילום ארוך מראה איך כל השמים "מסתובבים" סביב כוכב הצפון

(צילום באדיבות וויקיפדיה)

איך מוצאים את כוכב הצפון?

כוכב הצפון שייך לקונסטלציה שנקראת העגלה הקטנה.

קיימות שתי שיטות פשוטות למציאת כוכב הצפון והן תלויות בשתי קונסטלציות הנצפות בשמים רוב ימות השנה:

דרך ראשונה

מחפשים את הדובה הגדולה או העגלה הגדולה. העגלה נראית כמו מריצה עם ידית עקומה. מסתכלים על הצד הקיצוני של המריצה, מהיכן שנראה ששופכים את החומר הנמצא לכאורה במריצה. מסתכלים על המרחק בין שני הכוכבים בדופן הקיצונית ומאריכים את הקו באותו הכיוון פי חמש - שש מאורכו המקורי. הכוכב הבהיר, אותו ניתן לראות בקלות גם בשמים דלים יחסית, הוא כוכב הצפון היציב. כוכב הצפון מהווה גם את קצה הידית של העגלה הקטנה שדומה לעגלה הגדולה, רק קטנה ממנו. מצרפת ציור שלי שמדגים את מה שניסיתי להסביר.

דרך שניה

מחפשים את הקונסטלציה שנקראת קסיופיאה. היא נראית כמו דבליו (האות האנגלית W) ענק בשמים.  שני המשולשים שלה אינם שווים. אחד מהם כהה זוית ואחד חד זוית. מחברים את שתי הקצוות של ה - W בקו דמיוני. מוציאים קו דמיוני נוסף בזוית של 90 מעלות לקו הזה בקצה המשולש חד הזוית עד שמגיעים לכוכב הצפון.

נשמע מסובך, אבל פשוט מאוד כשמביטים בשמים. גם את זאת ניתן לראות בציור שמדגים את מה שניסיתי להסביר.

איך מוצאים את כוכב הצפון, כוכב הצפון, shantimayi, אליס מילר
 
מיתולוגיות הקשורות בעגלה הגדולה

 

אני מכירה שתי מיתולוגיות הקשורות בעגלה הגדולה. אחת הודית ואחת בדואית. המיתולוגיה היוונית היא כמו אופרת סבון מתוסבכת כך שאני אף פעם לא זוכרת אותה.

לפי המיתולוגיה ההודית, שבעת הכוכבים המרכיבים את העגלה הגדולה הינם שבעה נזירים המכונים סאפטארישי (נזיר בהינדי - רישי, סאאט - שבע בהינדי). הם נוצרו בכח מחשבתו של האל, יוצר היקום, בראהמה, על כן היו חופשיים מקארמה ובעלי כוח ראיה של חוקי הבריאה והאחזקה של היקום. הם היו חופשיים מתענוגות בני אנוש והיו נשואים באושר לשבע אחיות. כולם גרו בשמחה בשמי הלילה.

יום אחד שבעת הנזירים עשו טקס אש מקודש (יגיה בהינדי). מתוך האש עלה פתאום אל האש - אגני, שהתאהב בשבע נשותיהם. האלים ההודים הם לא רציניים, מוסריים ועשויים ללא חת, אלא בעלי משיכות, התאהבויות, תשוקות... זה מה שהופך את המיתולוגיה ההודית לכל כך צבעונית...

אגני, אל האש, פרש ליער בניסיון לשכוח את אהבתו הנואשת לשבע האחיות.  ביער הוא פגש בסוואהא (משמעות המילה סוואהא היא כמו אמן.  כמו הושלם ונשלם ותם הטקס.  כמו חותמת של טקס.  ובאמת בכל טקס אש בדת ההינדו משליכים דברים שונים לאש ואומרים סוואהא. סיימנו. השלנו מעצמינו את כל מה שהשלכנו לאש וחתמנו את הטקס... מקסים שאל האש פגש את סוואהא ביער...).

סוואהא היתה מאוהבת נואשות באל האש שהיה מאוהב נואשות בשבע האחיות, נשותיהם של הסאפטארישי. סוואהא התחפשה לשש מתוך שבע האחיות. אחת האחיות היתה מסורה מדי לבעלה הנזיר ולכן סוואהא לא יכלה להתחפש אליה. אחרי שסוואהא ילדה בן, השמועה פשטה שאחת מנשותיהם של שישה מהסאפטארישי היא אם הילד. ובהודו העתיקה, כמו בהודו העתיקה, שש הנשים הוענשו ללא עוול בכפן, ובעליהן התגרשו מהן. שש הנשים הפכו להיות קונסטלצייה הנקראת הפליאדות. ובאמת, ללא משקפת ניתן לראות בדיוק שישה כוכבים בקונסטלציה הנקראת פליאדות.

האשה האחת, שהיתה מסורה מאוד לבעלה הנזיר ולכן סוואהא לא הצליחה להתחפש אליה (קריטיקה שמה), היא היום כוכב בינארי לקונסטלצית העגלה הגדולה שזה אומר שהיא מגדילה את אורו של אחד הכוכבים בקונסטלציה מבלי שניתן להבחין בינה לבין הכוכב אותו היא מחזקת.  היש אהבה גדולה מזו?

מקסים כמה אפשר ללמוד על תרבות מתוך סיפוריה.

shantimayi, saptarishi, העגלה הגדולה, מיתולוגיה הודית, אליס מילר

ולפי המיתולוגיה הבדואית, ארבעת הכוכבים שיוצרים את התא של העגלה הגדולה הם בעצם ארבעה כוכבים שמתארים אלונקה מוגבהת של מתים שבתוכה שוכב אדם שנרצח על ידי כוכב הצפון, פולריס. הכוכבים שמתארים את הידית של המריצה הן אחיות שהן בנותיו של הנרצח. הבנות רוצות בנקמה ומשייטות בשמים סחור סחור.  הן לא משיגות את מבוקשן ולכן העגלה הגדולה אינה שוקעת כל הלילה.

ולמרות שהן סובבות סביב כוכב הצפון הנייח, הן אינן מגיעות אליו, כיוון שבאופן שגוי הן בטוחות שכוכב הדרום, ולא כוכב הצפון הוא הרוצח.  כוכב הדרום הוא כוכב חמקמק שמופיע ונעלם.

כך הן משייטות בשמים כל הלילה סביב כוכב הצפון אך עיניהן לא נחות בו.

חטא היוהרה של קסיופיאה - מהמיתולוגיה היוונית העתיקה

 

צמוד לקונסטלציה קסיופיאה, אפשר לראות את סיפיאוס, בעלה של קסיופיאה.

cassiopeiea and cepheus.png

קסיופיאה היתה המלכה היפיפיה של אתיופיה. בעלה היה המלך סיפיאוס. האגדה העתיקה מספרת שהיא היתה אומרת שהיא ובתה אנדרומדה היו כל כך יפות עד שעלו ביופין על יופין של נימפאות הים. פוסידון, אל הים, מאס בהתרברבותה ושלח את מפלצת הים סיטוס להחריב את ממלכתה של קסיופיאה. אנשי ממלכתה של קסיופיאה בקשו ממנה לחזור בה אך היא לא הסכימה. כשהאסון היה כבר בלתי נסבל, קסיופיאה וסיפיאוס הלכו למגדת עתידות ושאלו לעצתה. היא אמרה שהדרך היחידה להפסיק את החורבן היא על ידי הקרבה של בתם היחידה אנדרומדה.

אנדרומדה נקשרה בשלשלאות למצוק סלעי על חוף הים כמנחה למפלצת הים.

פתאום הגיע פרסאוס בנו של זאוס, הציל את אנדרומדה ונשא אותה לאישה...

פוסידון, אל הים, החליט שקסיופיאה לא יכולה לצאת ללא פגע מכל הסיפור, ולכן היא הושמה בכסא לא נח (כסא עינויים) לעד בשמים. ובחלק מהשנה, כשהיא במסע הסיבוב שלה סביב כוכב הצפון, היא מונחת הפוכה בשמים.. גם חלק מעונשה על חטא היוהרה...

428px-Mignard-Andromeda_and_Perseus.jpg

המלך סיפיאוס והמלכה קסיופיאה מודות לפרסאוס על שהציל את אנדרומדה, בתם.

La Délivrance d'Andromède (1679) Pierre Mignard, Louvre

משולש הקיץ - מתנה קיצית

גם משולש הקיץ כמו העגלה הגדולה וכוכב הצפון בהירים מאוד בשמי הקיץ ואפשר להבחין בהם בקלות.  חפשו את המשולש הדומיננטי ביותר בשמים בקיץ וזה נקרא משולש הקיץ.  המשולש בנוי משלושת הכוכבים: וגה, דנב ואלטייר (Vega, Deneb & Altair).

 
משולש הקיץ, אליס מילר, shantimayi

משולש הקיץ.

הענן הלבן הוא שביל החלב.

וגה ואלטייר נמצאים משני צידי שביל החלב.

את הסיבה לכך תמצאו בסיפור המיתולוגיה היפני בהמשך.

 
כוכב אלטייר, קונסטלציית הנשר, אליס מילר, shantimayi

כוכב וגה שיך לקונסטלציית הנבל (Lyra).

כוכב דנב שיך לקונסטלציית הברבור (Cygnus).

דנב (מלשון זנב בערבית) הוא אכן זנב הברבור .

כוכב אלטייר שיך לקונסטלציית הנשר (Aquila).

מצרפת ציורים קטנים שהכנתי לקונסטלציות.

כוכב דנב, קונסטלציית הנשר, אליס מילר, shantimayi
קונסטלציית הנבל, כוכב וגה, אליס מילר, shantimayi

כוכב וגה הוא אחד הכוכבים ששובה את עיני באופן יוצא דופן. אני מוצאת את עצמי בוהה בכוכב הזה שעות ארוכות. וגה נקרא גם הכוכב הכחול והוא גרם השמים החמישי בעוצמת ההארה בשמי הלילה. לעניות דעתי הכוכב באמת נראה כחול.

כוכב וגה, מיתולוגיה יפנית, אליס מילר, shantimayi

יש מיתולוגיה יפיפייה הקשורה לכוכב וגה. המיתולוגיה מגיעה מיפן. יש כרגיל הרבה גרסאות, אני הכי אוהבת את זו:

האלה וגה היתה אורגת מופלאה. יום ולילה היתה יושבת ואורגת בנול. שמעה יצא למרחוק. לא ענין אותה דבר מלבד האריגה. היא היתה כל כולה שקועה במלאכה.

אלטייר, היה בן אנוש (מה הוא עשה בשמים, אני לא יודעת...). אלטייר היה רועה פרות. היו לו אהבה וחמלה עמוקים מאוד לפרות (מה עשו פרות בשמים, אני גם לא יודעת:-).

וגה ואלטייר מתאהבים אהבה עמוקה. אהבתם עוטפת אותם כליל. וגה מפסיקה לארוג. הפרות של אלטייר נפוצות לכל עבר.

אבא של וגה כועס על קלות דעתה של בתו, על עזיבת הנול ועל התאהבותה בבן אנוש. הוא מפריד ביניהם ושם את וגה ואת אלטייר על שתי גדות מנוגדות של נהר אדיר, הלא הוא שביל החלב. הנהר השמימי מסוכן והמעבר בו קשה עד מאוד.

וגה האורגת.  ציורים יפניים של טנבתה (וגה) תמיד מלאי ערגה בוערת. 

האלים בשמים, לא עמדו בפני אהבתם של השנים ולאחר הסכמת אביה של וגה, ארגנו מפגש שנתי בין השנים. פעם בשנה, להקה של עקעקים (magpies) יוצרים גשר מעל לשביל החלב והאוהבים נפגשים ליממה אחת. לעיתים, גם גשר הציפורים אינו עוזר, ואלטייר נכשל במשימתו. או אז דמעותיה של וגה נוזלות לאדמה וגשם יורד.

בדרך כלל אנחנו בהודו בשבעה ביולי, ביום האיחוד של וגה ואלטייר. וכיוון שביולי יש מונסון בהימלאיה, ולרוב יורד גשם בלילה, הרי שווגה ואלטייר מבחינתינו אף פעם לא נפגשים...

מזל, שישראל מדינה מדברית בה הסיכויים לגשם בשבעה ביולי אפסיים...

ויש שאומרים, שמטר המטאוריטים שאנחנו רואים בישראל באוגוסט (מטר פרסאידים - Persidius) גם הוא דמעותיה של וגה.

שבע האחיות או הפליאדות - מתנה חורפית
הפליאדות, אליס מילר, shantimayi
 

כשאני מרימה את ראשי בחורף, כשהשמים חדים ויש אינסוף כוכבים, יש קונסטלציה אחת שלכאורה נראית כמו שום דבר מיוחד. בליל של כוכבים לא גדול במיוחד ולא ציורי במיוחד. אבל הקונסטלציה מושכת את עיני כמו שום קונסטלציה אחרת. קונסטלציית הכוכבים הידועה בשם פליאדות (Pleiades) נראית כמו העגלה הגדולה רק שהיא ממש ממש קטנה. בעין בלתי אמצעית אפשר לראות בין שישה לשבעה כוכבים. דרך משקפת רואים כאחד עשר כוכבים וכשמסתכלים דרך טלסקופ, רואים המוני כוכבים.

יש באמת ה-מון סיפורי מיתולוגיה על הפליאדות. קריאה אינטנסיבית שלי גילתה שמרוב מיתולוגיות, המיתולוגיות עצמן נשזרו זו בזו וקשה להפריד ביניהן. מיתולוגיות של אבוריג'ינים באוסטרליה, של אינדיאנים באמריקה, של הוודות בהודו, של היוונים, של הבדואים. נראה לי שכל תרבות שאי פעם ישנה תחת שמי הכוכבים, לא יכלה שלא להיקשר לקונסטלציה המהפנטת הזו. היום גם יש הרבה אנשים ברחבי העולם ש'מתקשרים' את הפליאדות. כלומר, מקבלים מסרים מהפליאדות. אני אוהבת את מה ששאנטימאי נוהגת לומר. "אני לא מאמינה, ואני לא לא מאמינה. אני נותנת לסיפורים לעבור על פני כמו רוח נעימה. יש סיפורים הנשארים ויש סיפורים הממשיכים בדרכם".

לא אביא סיפור מיתולוגי של הפליאדות, הסיפורים מורכבים לי מדי. אני מציעה לכל מי שליבו קורא לו, להוציא מזרון החוצה, לשכב תחת השמים ולתת לפליאדות לספר את סיפורם באופן אינטימי, אחד על אחד.

אוריון, הצייד, גבריות במלוא הדרה

את אוריון לא ניתן לפספס. כשאוריון בשמים, כל שאר הקונסטלציות מתגמדות אל מול נוכחותו. גודלו עצום וכוכביו זוהרים. אוריון הוא הצייד. הוא גבר שבגברים. יש לו חגורה ברורה, כתפים רחבות, רגלים פסוקות בפיסוק יציב, נדן בחגורתו וקשת או מגן אותה הוא מחזיק בידו. לפעמים הקונסטלציות ממש לא נראות כמו השם שלהן, אבל אוריון אכן נראה כצייד.

 
כוכבים, קונסטלציית אוריון, הצייד, אליס מילר, shantimayi
קונסטלציית אוריון, אליס מילר, shantimayi

אחד הכוכבים המדליקים :-) בקונסטלציית אוריון הוא הכוכב ביטלג'וס. ביטלג'וס הוא הכוכב הבהיר מאוד בכתפו הרחוקה מהקשת. הכוכב הזה, גדול פי 300 מהשמש שלנו. היקפו גדול ממסלול ההקפה של מאדים סביב השמש. יס. ענק!

לא יודעת אם אנשי הדת ההודיים יסכימו איתי, אבל כל פעם שאני רואה את אוריון אני נזכרת באל ההימלאיה, שיבא המכונה שיבג'י בהודו. שיבג'י הוא התגלמות המושלמות הגברית. בכל זאת הוא אל ההימלאיה. הוא לעולם לא מפספס את הצייד שלו. החץ שלו תמיד פוגע במטרה. פעם אחת, שיבג'י שחרר חץ. החץ היה אמור לפגוע בצבי. רגע לפני שחרור החץ הוא נקרא לטפל בעניינים חשובים בממלכה והחץ עמד לפספס את המטרה. הבן שלו, גאנש, האל עם ראש הפיל, ראה שהחץ של אבא שלו עמד לפספס את המטרה. למרות שאביו החליט במודע לפנות לכיוון אחר ולטפל בממלכה, גאנש לא רצה שאביו המושלם יפספס מטרה ולו פעם אחת ולכן שם את החת שלו בין החץ לבין המטרה. החץ פגע בחת ושבר אותו. ואכן, בפסליו של גאנש אפשר לראות חת אחת שבורה. סמל להקרבה ולמסירות שלו לאביו.

שיבא, גאנש, שיבג'י, אליס מילר, shantimayi

ובכל זאת, אי אפשר לדבר על שמי הלילה מבלי להביא לפחות מיתולוגיה יוונית אחת. אז הנה היא בהקשר של אוריון הצייד.

אוריון, מלבד היותו צייד מופלא, היה גם שחצן בלתי נלאה. הוא טען שאין אף בעל חיים שיכול להזיק לו. ג'ונו, אשתו של ג'ופיטר (צדק) מאוד לא אהבה בני אנוש שחצניים והחליטה ללמד את אוריון לקח. היא הניחה עקרב במסלול בו אוריון היה הולך מדי יום ביומו. אוריון דרך על העקרב, העקרב עקץ אותו והוא מת.

אבל הסיפור אינו יכול להסתיים כאן, כיוון שהאלים תמיד רבים בינם לבין עצמם. דיאנה, אלת הירח והציד חיבבה את אוריון. הרבה פעמים יצאו השנים לצוד יחד בלילה (ולכן החושך במולד הירח) ודרשה להציב אותו בשמים יחד עם שני כלביו (הנמצאים לרגליו - הקונסטלציות קניס מייג'ור וקניס מיינור) שתמיד יזכרו איזה ציד מדהים הוא היה.

זה לא מצא חן בעיני ג'ונו. היא דרשה שזכרו של העקרב יונצח באותה המידה. האם העקרב שצד את אוריון לא היה צייד טוב מאוריון עצמו? ג'ופיטר הסכים להציב גם את קונסטלציית עקרב בשמים אבל על מנת למנוע מבוכה, הוא הניח את שתי הקונסטלציות בצדדים מנוגדים של ספירת הכוכבים. לכן, ניתן לראות את אוריון בשמי החורף ואת מזל עקרב בשמי הקיץ. לעולם, לא ייראו יחד בשמים.

אבל רק ליתר ביטחון, אם עקרב יחליט לטייל בשמי הלילה, הרי שהחץ של מזל קשת מכוון אל לב מזל עקרב. רק ליתר בטחון.

שיבא, אל ההימלאיה, אליס מילר, shantimayi

לעיתים, כשאני מרגישה שהעולם עבר בלבול בכל הקשור לנשים ולגברים. למהות שלנו כאן על פני הכדור, אני מרימה את ראשי לאוריון, ונזכרת שוב בגבריות המאפשרת לנשיות שלי להיות.

ונוס

כידוע, ישנם 8-9 כוכבי לכת הסובבים סביב השמש יחד איתנו כדור הארץ. פעם גם את פלוטו הגדירו ככוכב לכת, אבל כיוון שמצאו הרבה עצמים בגודל של פלוטו שסובבים סביב השמש, החליטו להוריד לו את התואר... ארבעת כוכבי הלכת הקרובים לשמש (חמה, ונוס, כדור הארץ ומאדים) נקראים כוכבי לכת ארציים שני כוכבי הלכת הבאים במרחק מהשמש (צדק ושבתאי) נקראים כוכבי לכת גזיים ושני האחרונים (נפטון ואורנוס) נקראים כוכבי לכת קרחיים (עשויים קרח או מולקולות כבדות ממימן והליום).

כוכבי הלכת תמיד מרגישים לי כמו קינוח. כמו משהו מתוק בשמים. הם מטיילים לא קשורים לשאר הקונסטלציות הכבדות והרחוקות והם תמיד בהירים מאוד ומובחנים באופן ברור משאר הכוכבים.

התבוננות בלבד אין בה די כדי לדעת איזה כוכב לכת מהלך בשמים (מלבד מאדים, שהצבע האדום שלו מסגיר אותו) ולכן אני צריכה לבדוק במפת שמים עדכנית כדי לדעת מי בשמים. אבל אם אני נמצאת תחת השמים באופן רצוף (כמו בהימלאיה) או אז נקשר קשר עמוק ביני לבין כוכבי הלכת ואין אני צריכה לשאול.

מכל כוכבי הלכת רציתי לספר קצת מהידוע לי על הכוכב מיוחד שנקרא ונוס (איזה כוכב אינו מיוחד...)

ונוס הוא כוכב הלכת הבא שניתקל בו בטיסה מכדור הארץ לכיוון השמש. ונוס הוא הכוכב הבהיר ביותר בשמים אחרי הירח. לעיתים אפשר לראות אותו גם באור יום. שמו ניתן לו על שם אלת האהבה והיופי היוונית, ונוס. שאנטימאי אומרת שאהבה איננה משהו מתוק עם פרפרים ווילונות משובצים, אהבה היא דורשנית. היא דורשת התמסרות טוטאלית. וונוס בהחלט מתאימה להגדרה הזו. היא הכוכב החם ביותר במערכת השמש עם טמפרטורה ממוצעת של כמה מאות מעלות. האטמוספירה שלה ברובה פחמן דו חמצני והיא עטופה בספירת עננים של חומצה זרחתית. כח המשיכה על פניה הוא כמעט פי 100 מזה שעל פני כדור הארץ. זוהי אהבה. טוטאלית.

בשל הבהירות הגבוהה שלה והנראות שלה גם באור יום, היא נקראת כוכב הערב וכוכב השחר. הסיבוב שלה סביב השמש איטי מסיבוב כדור הארץ וכך יוצא שכל שנה וחצי לערך היא עוקפת את כדור הארץ ומכוכב ערב היא הופכת להיות כוכב בוקר...

הפנטגראם של ונוס. כדור הארץ במרכז.

כך נראה המסלול של ונוס כפי שהוא נצפה מכדור הארץ.  

 
DEEP SPACE OBJECT - עצמים בחלל החיצון

קיימים עצמים בחלל אותם ניתן לראות רק עם טלסקופ.  בפעם הראשונה שהבטתי דרך טלסקופ, הסטתי את עיני מהמכשיר. הרגשתי שאני צופה בפרטים אינטימיים מאוד של היקום, כאלה שאנחנו לא אמורים לראות... אני מרגישה כך גם לגבי אולטראסאונד. אם כוונת המשוררת היתה שנסתכל לתוך בטן הריונית, הרי שהבטן היתה שקופה.. זאת ועוד. על מנת לייצר תמונה מקלטני אור בטלסקופ, יש צורך לבצע תרגום של האור הנקלט לתמונה מוחשית. כלומר, מישהו קבע שאור באורך גל כזה, בעוצמה כזו, ייוצג על ידי צבע סגול מסוג זה או אחר ברזולוציה זו או אחרת. קשה לי להאמין למראות שאני רואה. למרות שאני חסידה גדולה של צפיה בעיניים בלתי אמצעיות, מה שמתגלה דרך טלסקופ יפה באופן יוצא דופן.

הנה כמה עצמים מפורסמים:

 
אנדרומדה, אליס מילר, shantimayi

גלקסיית אנדרומדה

צולם על ידי האבל עבור נאסא

נבולת ראש הסוס, אליס מילר, shantimayi

נבולת ראש הסוס.  נמצא באזור קונסטלציית אוריון.

צולם על ידי האבל של נאסא בשנת 2015.

הפליאדות דרך טלסקופ

בתמונה הזו שצולמה ע"י טלסקופ של NASA ניתן לראות גם אבק כחלכל שמהווה כנראה חלק מהאבק שממנו נוצרו הפליאדות. 

הפליאדות, אליס מילר, shantimayi
ואם הגעתם עד כאן, סימן שהסקרנות לשמים שייכת גם ללבכם...

הנה קישור לאתר בו ניתן למצוא מדי חודש בחודשו מפה עדכנית של שמי הלילה בישראל.  מציעה לבחור כל פעם קונסטלציה אחת, לבהות בה וללמוד אותה, כמו ניווט.  אם תשתמשו בפנס בחוץ, האור יקשה עליכם לראות את הכוכבים. אם בכל זאת אתם רוצים להסתכל על המפה בחוץ, כסו את הפנס שלכם בניר צלופן אדום.

הנה הקישור: skymaps.com